עשרים וארבע שנים אני מטפל באלפי אנשים שהתמכרו לסמים. רובם המוחלט פנו אלי בבקשה להפסיק את התלות שלהם בסמים. אנשים שהכרתי בשרות הציבורי ובשרות הפרטי. אנשים שהגיעו אלי משום שסה"כ סבלם מעישון גראס, מריחואנה עלה על התועלת שהרוויחו בעישון זה.
מיעוטם של הפונים לעזרתי, מצהיר בפני שהיה רוצה להמשיך לעשן גראס, מריחואנה, חתך ציבורי המגיע לכמה מאות אלפי איש במדינת ישראל. ציבור זה אינו מכלול אחד והוא מורכב מכמה תתי קבוצות. לפיכך גם את ציבור מעשני הגראס הייתי מחלק לכמה תתי קבוצות. אלו הזקוקים לגראס, מריחואנה כסם רפואי. כעזרה למכאובים גופניים ונפשיים, עליהם איני חולק, וזכותם המלאה היא לבקש את המזור הכי יעיל והכי טוב למכאובם. אחרים משתמשים בסם בדרך מבוקרת ושקולה, וגם עם משתמשים מזדמנים אלו איני נמצא בקונפליקט. רצון האדם כבודו, ואם אדם יודע להשתמש בחומר פסיכו אקטיבי בצורה שקולה ומבוקרת, ושימוש זה עושה טוב לחיו ולהרגשתו, אין לי בעיה עם התנהגותו זאת.
הבעיה מתחילה אצל כל אותם עשרות ומאות אלפי אנשים בארץ שפותחים את היום בעישון גראס, מעשנים לכל אורכו של היום, ומסיימים את יומם בעישון הגראס מריחואנה. אנשים אלו מכורים לשימוש בסם.
אנשים אלו מאופיינים בכמה דפוסים:
• השימוש בסם הוא מעשה חוזר ונשנה מדי יום ולכל אורכו של היום.
• תפקודם של אנשים אלו השתנה בפרמטרים של התמדה, שאפתנות, יוזמה, ערנות, מודעות למתרחש בליבם ובסביבתם, באי היציבות שבמצב רוחם, בצלילות מחשבתם, בחיפושם אחר מנת הסם הבאה ובאי יכולתם לדחות סיפוקים הקשורים לשימושם בסם.
• בזבוז כספים והתפרצות של מצבי נפש המצדדים בכוחות על, חזרה בשאלה או בתשובה. הסתמכות על בני משפחה בכלכלה ובפרנסה.
• ביכולתם של הסובבים את אותם מעשנים להצביע על שינוי לרעה בפרמטרים שתוארו בסעיף 2, גם אם המשתמשים בסמים יתנגדו להתרשמותם זו, וידחו אותה על הסף.
• בפגיעותם למצבי רוח משתנים עם ניסיון להסתיר ולהכחיש את השינוי הנראה במצבי רוחם.
• בפגיעה ברמת החדות באחד מחושיהם, ביכולתם להריח, באיכות התיאבון הקודמת שלהם, בירידה במשקל, בפגיעה ביכולת התגובה למכשולים בנהיגה, בהתנגדות בן או בת זוגם להמשך השימוש בסם.
• באותו אחוז, המשתווה מספרית לכמה עשרות אלפי אנשים בארץ, שנחשפו למחלות נפש כתוצאה ישירה לשימושם בסם הגראס והמריחואנה.
למשפחות המשתמשים בסמי הגראס/ מריחואנה אציע כמה מהלכי חשיבה ופעולה:
א. בחנו את עצמכם האם להתרשמותכם חל שינוי בהתנהגות יקיריכם. (האם הוא פחות מתפקד, מתקשה לקום בבוקר, משדר זלזול ולעג למנסים לשוחח עמו על הרגליו בשימוש בסם.
ב. החליטו עם עצמכם מה הייתם רוצים לבקש ולדרוש מבן משפחתכם. מה המטרה הסופית והמוגדרת אליה אתם שואפים.
ג. בדקו עם עצמכם כמה אסרטיביים ונחושים תוכלו להיות בעמדתכם המתנגדת לשימוש בסמים על ידי בני משפחתכם.
ד. פנו לייעוץ של מומחה בתחומי ההתמכרויות שיוכל לארגן אתכם את מהלכיכם, בהתנגדותכם לשימוש בסמים, בעתיד הקרוב והרחוק יותר.
ה. הילחמו ללא משוא פנים למען בריאותו הנפשית והפיזית של יקיריכם.
ו. דעו כי ישנן בדיקות שתן היכולות להצביע על שימוש בסם. ולא נדרשת אמונה רק בדברי ההרגעה של יקיריכם.
ז. הכירו במצב בו יידרש בן משפחתכם להיעזר מספר חודשים בתרופות לגוף ולנפש.
ח. חפשו, חקרו, הצביעו על אי הסכמתכם להימצאותם של סמים בביתכם.
ט. דעו כי האדם לא נולד עם צורך מולד להשתמש בסמים (כפי שנולד עם צורך לשתות, לאכול, לברוח על נפשו בעת סכנה, להגן על חיו, לנשום אויר).
י. אל תישארו לבד עם סודכם זה. שתפו קרובי משפחה עליהם אתם סומכים וחברים עליהם אתם סומכים.
יא. במאבק להפסקת העישון יש מנצחים ויש מפסידים. היו עם המנצחים.
עמיר פירני MSW, קב"ן במיל, יועץ מומחה להתמכרויות של הסנגוריה הארצית, מחבר הספר "טראומה התמכרות וטראומה", קליניקה בתל אביב. פל' 0544946034
